לא פעם מגיעים זוגות דתיים לייעוץ זוגי ומשפחתי כאשר הקושי שהם חווים הוא השחיקה.
החיים האינטנסיביים, הצורך להיענות לכל כך הרבה גורמים ולעיתים בו-זמנית: העבודה, המשפחה, בן הזוג...וכ'
ומאידך השגרה יוצרת אשליה שבני זוג מכירים כל כך טוב אחד את השני, עד שכביכול אין מה לחדש בחיים המשותפים.
השגרה מאבדת הרבה פעמים את עצמת החברות, את הכיף בחיים.
מה אפשר לעשות בכדי לחדש, ולהעצים את הקיים ובלא צורך לשבור או להחליף את הקיים?
הפרשה שלנו עוסקת בין היתר בכמה כיווני התחדשות.
הפסוק היידוע: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - השראת השכינה היא בישראל, המקדש הוא הדרך.
כל זוג הוא "מקדש מעט" להשראת שכינה. כשהתבוננות בדרך השראת השכינה במשכן הפיזי, תלמד על השראת שכינה ב"מקדש" הזוגי.
לפני שהתורה מצווה על בניית הכלים השונים לעבודת המקדש, היא מפרטת רשימה ארוכה של אותם חומרי הגלם מהם יעשה המשכן.
התבוננות בחומרים השונים מראה שהם לקוחים מכל רבדי הבריאה, ישנם חומרים מהדומם כגון, זהב, כסף ונחושת. ישנם חומרי גלם מהצומח כגון, עצי שיטים וישנם חומרים מבעלי החיים כגון, עורות אילים מאודמים.
התורה מבקשת מאת בני ישראל "לקחת נציגות" מכל רבדי הבריאה בכדי לבנות את המשכן, המקדש.
בזוגיות המשימה היא להפוך את מכלול החיים לחוויה זוגית. כלומר, אפשר להסתכל על החיים כרצף מטלות שחייבים לסיים ואז "לצאת לחופשה".
אך עשיית מטלות מעוררת תחושת מועקה אצל האדם. איך אפשר לבחור לעשות את המטלות כחוויה? כחוויה זוגית?
את העצה הראשונה נלמד מתוך הדוגמה: חייבים לקפל כביסה, אך אפשר לבחור לעשות זאת יחד כחוויה. לנצל את הזמן לדבר על חוויות היום וכד'. בצורה זו אפשרי לבחור לעשות מכל מטלות החיים בצורה שונה.
העצה השנייה טמונה בסוד הכרובים. התורה מצווה את עם ישראל לבנות כרובים מעל לארון.
הכרובים צריכים להיות בצורה של "ופניהם איש אל אחיו" - כל הזמן הכרובים מביטים האחד בפני חברו.
הפנים הם אינם רק תיאור לחזית מראהו של האדם, אלא מהווים תיאור לאפשרות להגיע אל פנימיותו של הזולת.
הכרובים מבטאים את הקשר בין כנסת ישראל והקדוש ברוך הוא - זהו קשר פנימי.
כך השאיפה צריכה להיות גם ברמה הזוגית, לחוות - לאפשר לזולת להיכנס פנימה ולהכיר את עולמו הפנימי של בן הזוג.
בני זוג שיאפשרו לעצמם לשתף האחד את השני בעולמם הפנימי, במחשבות, בחלומות ובחוויות, למעשה הם מביטים איש בפני רעהו – כמו הכרובים. אותם בני זוג לא רק מתפקדים אחד לצד רעהו אלא הרבה מעבר.
העצה השלישית טמונה בשולחן שבמקדש אשר שימש לשאת את לחם הפנים.
חכמינו דרשו שלחם הפנים מבטא את הביטחון התמידי של ה' בכלכלת עם ישראל והעולם. "ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד" - התמידיות משרה בטחון.
בזוגיות אחד הרכיבים החשובים ביותר ליציבות ושמחה הוא - בטחון. בטחון מתקבל מיציבות.
ככל שבני זוג יהיו יותר שקופים האחד לשני, ככל שימעיטו הפתעות או שינויים לא צפויים אז הביטחון בקשר הזוגי יגבר.
יש החושבים שהפתעות ומציאות לא צפויה מגבירים ומחזקים קשר זוגי אך נראה כי ככל שבני הזוג מכירים האחד את השני באופן עמוק, הביטחון בקשר הזוגי מתחזק.
לדוגמה, אם ישנו שינוי בתוכנית כלשהי, יש ליידע האחד את השני.
בתיאור בניית היריעות מתוארות היריעות כולל יריעות עודפות, העודף משמש כמעין מסך ופתח המבדיל בין החוץ לפנים.
ישנו סוד גדול, חשוב ועמוק הרמוז כאן: יש חשיבות קריטית להבדיל בין החוץ והפנים.
בעולם של חופש מידה ושוויון, ישנה מחשבה מוטעית שהכל חייב להיות זמין לכולם.
אך למעשה הביטחון בזוגיות הוא המרחב הזוגי השייך לבני הזוג בלבד זוהי אינטימיות זוגית.
המרחב הזה כולל את עולמם הפנימי, את הבעת החיבה וההערכה האחד כלפי רעותו.
דפוסי התנהגות ולבוש - זוהי הצניעות הזוגית. ככל שיהיה הבדל ברור בין החוץ לפנים הזוגי המרחב הזוגי יהיה יותר בטוח וחסין אל מול הסערות שבחוץ.
אלו מקצת העצות הטמונות בפרשה להתחדשות זוגית.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com