הפרשה שלנו, פרשת שמיני היא הפרשה בה עם ישראל חונך את המשכן.
המשכן הוא מקום הקשר בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא, מקום בו ה' מדבר עם ישראל.
אך דווקא ביום בו הקשר צריך להיות חזק וברור יש לפחות שלש מקרים שהתקשורת לקויה.
המקרה הראשון הוא כאשר בני אהרון מקריבים אש זרה, עושים מעשה שלא צוו עליו, אהרון מגיב בדממה.
ישנה אי הבנה בין אהרון ובניו למשה ביחס להקרבת החטאת לאחר מות שני בני אהרון.
מדוע במקום בו המציאות צריכה להיות כה ברורה יש עמימות כה גדולה?
מהו המסר לנו, ולדורות ממצב זה?
שמתי לב לא פעם שככל שישנו קשר עמוק בין בני אדם, כך ישנה ציפייה להבנה גדולה, אך דווקא שם ייווצרו אי הבנות גדולות.
הסיבה היא, הקירבה הגדולה שחשים יוצרת אשליה, לא צריך לדבר ולשתף כי מבינים לבד ופה טמון הקושי הגדול.
העולם שלנו בנוי על קשר מתמיד ועל הצורך בשיתוף, הצורך לחשוף את מה שטמון ולגלות.
בני אהרון מתוך קרבתם לה', משוכנעים שהם יודעים דעת ה', אך לא.
"וידום אהרון" - הדממה של אהרון כה מסקרנת.
מה היא מבטאת? את קבלת הניחומים? את האיפוק? לא ליפול לאבל הנורא?
אי ההבנה של אהרון ובניו את ציווי משה בנושא קרבן החטאת.
משה רבינו משוכנע שאהרון ובניו יודעים, מבינים, אך רק לאחר שמתברר לו שהם אינם מבינים, "וישמע משה וייטב בעיניו".
כל המקרים הללו מבליטים את הצורך בלשתף במקום שנדמה כמובן מאיליו.
לאחרונה, בטיפול זוגי, יצא לי להיפגש בזוג שהאישה נפגעה מאוד מבעלה, את הפגיעות אי אפשר היה לא לראות.
אך הפגיעה הנוספת הייתה שבעלה לא הבין מה פגע בה, לאחר שהנושא נפתח, התברר לי שהאישה ציפתה לאחר כל כך הרבה שנים של היכרות שהבעל יבין לבד מדוע היא כל כך נפגעה.
הציפיה הזו שהמובן מאליו יחסוך את השיתוף הוא מקור הקושי והבעיה.
הסברתי להם, שכבני אדם אנחנו נוצרנו כדי להיפגש ולשתף במה שמתרחש בעולמנו הפנימי כל הזמן, לא נוצרנו בכדי ל"שרוד" האחד ליד רעהו, לכן מוכרחים לשתף ולשמוע שיתוף.
דווקא בין אנשים קרובים החושבים שהכל ידוע ומפורסם, דווקא אז הניואנסים הקטנים יוצרים את כל ההבדל.
אני חושב שבמציאות חיינו, הרבה מאוד דברים נמדדים בצדדים הפרקטיים שלהם, הרבה מאוד זמן אנשים משקיעים בדממה מול המסך ולא מול אדם אחר הדורש התייחסות ותגובה.
מצב זה יוצר אילמות חברתית - אנשים לא יודעים את הצורך לשתף ואיך לשתף.
יש הכרח בכלל, ובוודאי בעולם הזוגי לחזור ולשתף בציפיות, במחשבות, בבקשותיו של בן הזוג.
אחרת מנין ידע את מה שמתרחש בתוך תוכנו?
בן הזוג אמנם רואה איך אנו מרגישים אך אינו יודע על מה ולמה.
אני מציע לקחת זמן ולהתבונן מתי בן הזוג יודע אותנו ולא רק חש אותנו.
מתי קל לכל אחד לשתף את בן זוגו ומתי קשה.
האם הקושי נובע מהעניין שרוצים לשתף או באווירה?
מה יכול לעזור לפתיחת הלבבות בכדי ליצור אווירה של שיתוף?
בהצלחה
שבת שלום
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com
