מבט זוגי - פרשת קדושים, התשע"ו


הגיעה התקופה של "אחרי החגים", החיים חוזרים למסלולם.
בחזרה לשגרה יש צורך להתבונן מה עבר עלינו בתקופה העמוסה לפני פסח וכיצד יש להתכונן לתקופת הימים המיוחדים ימי הזיכרון ויום העצמאות, ימי ספירת העומר וכמובן חג השבועות.
שמתי לב שהימים הללו מאופיינים בריבוי פניות של זוגות ומשפחות לקבלת ייעוץ וטיפול זוגי.
התבוננתי, מהם הגורמים שדווקא כעת ישנה התעוררות של הצורך בעזרה.
לדעתי אחת הסיבות לריבוי הפניות מופיעה בפרשה שלנו: ישנם שני פסוקים סמוכים שלכאורה סותרים זה את זה.
"לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא, לא תיקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'".
מחד האדם נדרש להיות כנה עם זולתו, לא לשמור בבטן, לתת ביקורת, כאשר העיקר הוא למנוע מהזולת להמשיך ולטעות. מאידך, האדם נתבע להרבות אהבה לחברו, באופן פשוט - ריבוי אהבה וריבוי ביקורת לא הולכים יחד.
לכאורה, הסתירה הזו מזכירה לי משפחה שבאה אליי לקבלת יעוץ לפני כמה שנים, הבעל מרוב אהבתו למשפחתו רצה שכל אחד ואחד יהיה מושלם, הוא העיר על דבר ודבר, אף אחד לא נמלט משבט הביקורת שלו, הכל נבע באמת  מהרצון של הבעל/ אבא שדברים יהיו מושלמים.
לאחר חג הפסח אותה השנה המשפחה הגיעה לסף פירוק, נוצר נתק בין האבא לשאר המשפחה, למשפחה נמאס מההערות ומחוסר הפרגון של האב. התחושה של המשפחה הייתה כמו תחרות ריצה בין צב לאיילה - לא משנה עד כמה הצב ינסה, הוא לעולם לא יצליח להקטין את הפער בינו לבין האיילה.
זאת הייתה התחושה של המשפחה.
האב לעומתם לא הבין על מה המהומה, הרי את כל ההערות שלו הוא העיר כדי לתקן, לחנך וכו'.
התחושות היו מאוד קשות, תחושות של ריחוק ,כאב, עלבון הדדי ותסכול מאוד גדול.
כשלא מטפלים במצב כזה הסכנה היא ממשית ובה קיים חשש מהותי לריחוק ההולך וגדל בין המבקר והמבוקרים חומה שגדלה והולכת, דימוי עצמי נמוך של המבוקרים ותסכול של כולם מחוסר התקשורת .
כאן, אני רוצה לשתף אתכם בתורה מופלאה של ר' נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן בתרא תורה ח'.
בתורה הזו ר' נחמן מדבר על מצוות התוכחה.
ידועה הקביעה של רבי עקיבא שמצוות התוכחה בימינו בטלה מפני שמצווה להוכיח ולבקר את חברו רק אם התוכחה נשמעת, אך אם אינה נשמעת ומתקבלת אסור להוכיח את חברו.
אנו רגילים לחשוב שהתוכחה והביקורת תלויים באופן בהם הביקורת מתקבלת, כלומר במבוקר.
ר' נחמן מחדש חידוש עמוק ונפלא, הוא מביא משל, נניח לרגע שמונח במקרר אוכל הרבה זמן. האוכל כבר התקלקל, כל זמן שלא מזיזים את האוכל הוא לא מסריח אך אם מתחילים להזיז את האוכל המקולקל הסירחון מתפשט.
כך מסביר ר' נחמן ביחס לביקורת: אם האדם רואה בחברו את הפגמים, את הנקודות השחורות, את מה שלא מושלם ושם על הפגמים זרקור, מבליט אותם, הפגמים רק יגדלו והחיסרון יבלוט ו"יסריח".
הביקורת לא תיקנה כלום, היא רק הבליטה את ה"שחור".
אך אם האדם המוכיח ומבליט את האור אצל חברו, את הטוב שכרגע מוסתר, אז יש אינטרס לחברו להדגיש דווקא את הטוב שבו ולתקן את מה שדרוש.
החידוש של ר' נחמן טמון בכך שתוכחה תלויה לא במעשה החבר וביכולת ה"הכלה" של הביקורת, אלא בעיני המוכיח. מה שהמוכיח רואה ואת מה הוא רוצה להבליט - את הטוב או הרע.
פה נכנס הציווי בפרשה שלנו "ואהבת לרעך כמוך": אם האדם אוהב את חברו התוכחה רק מאירה את הטוב בזולת.
חכמינו מוסיפים ומלמדים אותנו, הפוגם אינו פוגם אלא במומו הוא פוגם.
ככל שאדם יודע להאיר את הטוב שבו הוא יוכל להאיר את הטוב בזולתו.
נחזור למשפחה המדוברת: האב למד שלפני שהוא מתחיל להעיר לבקר, עליו למנות לעצמו את מעלות בני הבית - אשתו וילדיו ולהאיר להם על הטוב שבהם רק אחר כך יוכל לבקר אותם.
מובן שלא רק האווירה השתנתה גם התוכן השתנה, האבא ראה עד כמה בני הבית משתדלים ומתקדמים, הוא ראה את האור שבהם ולא רק את החושך, הכישלון והאכזבה.
אני מציע לכולנו להשתדל בימים אלו ובכלל לעטוף את הביקורת שלנו בצורה קצת שונה ואחרת.
ראשית, לראות כמה טוב יש בזולת ועד כמה הוא משתדל, עוד בטרם שאמרנו את הביקורת
רק אחר כך לומר את הביקורת ממקום שבא להאיר את החוזקות של הזולת ולא להבליט את החסרונות והכישלון.
בהצלחה ושבת שלום

אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com 

השאירו פרטים בטופס ואחזור אליכם בהקדם!