משה רבנו ממשיך בנאום הפרידה מעם ישראל.
משה רבנו משאיר לדורו ולדורות הבאים עצות וההדרכות, הייתי רוצה להתעכב עליהן.
משה רבנו מבטיח לנו, לעם ישראל שככל שנשמור על דבר ה', חוקיו ומשפטיו, כך ה' ימשיך על עם ישראל שפע ברכה לרוב.
עם ישראל יצליח לכבוש את הארץ ולהנחיל את האויבים, משה מבטיח שאין ממה לפחד מעוצמתם של האויבים כיון שה' ישלח את הצרעה כנגדם "עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך".
לפתע ישנו פסוק שנראה כאילו הוא לא קשור "ונשל ה אלוקיך את הגויים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה". כלומר, ה' מבטיח שהניצחון על האויבים יהיה בשלבים.
לכאורה ישאל השואל, "ריבונו של עולם הרי אם אתה רוצה לעזור לנו, לעם ישראל, אזי תכריע את האויבים כמה שיותר מהר, אנחנו לא רוצים מלחמות מתמשכות?!".
משה רבנו נותן לנו עקרון עמוק מאוד: הקדוש ברוך הוא רוצה לעשות עמנו חסד אמתי, החסד האמיתי הוא לא לפעול במקום עם ישראל אלא לאפשר לעם ישראל לפעול.
לדוגמא, כאשר מאכילים תינוק נותנים לו אוכל כפי יכולת הקיבול שלו. אוכל יתר על המידה יגרום לו לחנק. כך גם כיבוש הארץ, הכיבוש צריך להיעשות לפי היכולות של עם ישראל.
הרעיון הזה מתאים מאוד להתנהלות זוגית ומהווה מעין ייעוץ זוגי.
כל אחד מבני הזוג רוצה להעניק לשני, אך יש פעמים שההענקה היא מעבר לכלים של הזולת להכיל. חיוני להעניק לפי כלי הקיבול של הזולת.
הרי המגמה היא לא רק לספק את היצר של הנותן, אלא להגביר את החוויה הזוגית, את ה"אנחנו".
זה נכון בכל תחום החל בחיים הזוגיים בהענקת מחמאות וכלה ביחסים אינטימיים, ההדרגה חיונית להפנמה ולהכלה ההדדית.
בהמשך הפרשה משה רבנו מזכיר לעם ישראל את הרקע לנתינת המן.
"ויענך וירעיבך ויאכלך את המן... כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כיעל כל מוצא פי ה' יחיה האדם".
הקדוש ברוך הוא הביא את עם ישראל למצב של רעב ואז נתן להם את המן בכדי שיבינו שעל הקשר עם ה' האדם מתקיים.
על איזה ניסיון מדבר משה רבנו?
מעירים הפרשנים, בסוף יום ה"מקרר" של בני ישראל היה ריק, האדם למד להיות תלוי בה'- במן כאשר כל יום בני ישראל קיבלו מנה המספיקה רק לאותו היום.
הרי זו תנועה נפשית הפוכה ממה שהיום מקובל, כיום האדם מחפש להיות חופשי, כלומר לא תלוי באף אחד ובשום דבר - "אני לבד".
אך ה' רצה את ההפך, שנהיה תלויים בו, כלומר אין קשר בין אדם לאלוקיו אם אין גם תלות.
כלומר, אם האדם יחיה באשליה שהוא כל יכול, לא יהיה לו הצורך בקשר וכל קשר יהיה חיצוני ומזויף.
קשר מתאפשר כשהדם יודע את מגבלותיו ורוצה את הקשר.
הרעיון הזה הוא כל כך עמוק ויסודי גם בקשר זוגי ומהווה ממש כמעין יעוץ זוגי.
בני זוג צריכים לשאוף לחוש שהם תלויים האחד בשני.
כלומר, כל אחד חסר מימד שהזולת משלים בו, במימד המסוים הזה בני זוג תלויים האחד בשני.
תלות זו מובילה ליציבות ושמחה בקשר.
בהמשך דבריו, משה רבנו מזכיר שגם בארץ ישראל, על אף שאין מן ישנה תלות בין עם ישראל לה'. "ארץ אשר עיני ה' בה מראשית השנה". לא כארץ מצרים ארץ ישראל תלויה בחסדי ה'.
רק מכח חסד ה' התלות הזו "לא במסכנות תאכל בה לחם... וכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך"
השביעה היא תולדה מההכרה בתלות, כך גם בזוגיות, ככל שבני זוג חשים את התלות ההדדית, הם מרגישים כיצד כל החיים לא מובנים מאליהם.
יש שמחה המובילה להוקרת הטוב - זהו המתכון לזוגיות בריאה, מעט מעט לתת כפי יכולת ההכלה.
המגמה היא לחיות את הזוגיות, להיות מוכן לתלות ומכח זה ללמוד לשמוח במה שיש.
בהצלחה
שבת שלום
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com