בפרשה שלנו ישנם כמה נושאים המצריכים התבוננות, מה הקשר ביניהם?
אני מבקש להתבונן בסיפור המובא בחז"ל וזאת על מנת להבין את הקשר בין הנושאים השונים.
יפתח השופט נודר נדר, האדם הראשון שיצא מפתח ביתו יוקרב על המזבח. בסופו של דבר בתו יוצאת מפתח הבית.
חכמינו שואלים מדוע יפתח לא התיר את הנדר שנדר?
ותשובתם, פנחס אמר: "במעמדי ככהן גדול ראוי שיפתח יבוא אצלי להתיר את הנדר".
יפתח אמר: "במעמדי כראש קציני ישראל ראוי שפנחס יבוא אצלי".
בוויכוח ביניהם אבדה ומתה בתו של יפתח.
מהי המשמעות של התרת נדרים?
אם אדם קיבל על עצמו משהו, הבטיח משהו, איך אפשר להפר את הנדר?
התרת נדרים היא תהליך. אדם פונה לבית הדין ומשתף אותם בנדרו. בית הדין מתחקים אחר כוונת הנודר בשעת הנדר. הדיינים שואלים, האם הנודר התכוון לנדור גם במציאות שהתפתחה? האם הוא לקח מראש את כל האפשרויות בחשבון כשנדר?
אם תשובת הנודר היא שכל המציאות נלקחה בחשבון - הנדר קיים וחייבים לקיימו, אך אם תשובת הנודר היא שהנודר לא לקח בחשבון בשעה שנדר את המציאות שהתפתחה - אזי הדיינים מתירים את הנדר.
בכדי להתיר את הנדר חשוב לברר לא רק מה נאמר אלא מה הייתה הכוונה, הכוונה היא החשובה.
בהמשך הפרשה ישנם עוד שני נושאים, ההתבוננות בקשר בין נושאים אלו ובין הפרת נדרים נותן מבט חשוב למערכת הזוגית.
בהמשך הפרשה ישנה מלחמת מדין, כשהלוחמים חוזרים מהמלחמה משה כועס עליהם ומצווה אותם לחלוק את השלל בין עורכי המלחמה לבין אלו הנמצאים בעורף.
הנושא האחרון הוא ויכוח נוקב בין שבטי ראובן וגד לגבי בקשתם להתנחל בעבר הירדן עוד לפני הגעת עם ישראל אל הנחלה והמנוחה.
משה מביא אותם להסכים שיהיו חלוצים לפני המחנה בכיבוש הארץ ורק אחר כך ילכו לביתם.
בשני סיפורים אלו נושא השותפות בין כל חלקי העם עולה בצורה חזקה ביותר.
כל העם שותפים, בלא קשר למה כל אחד עושה, אלא הם שותפים בגלל השייכות לעם.
במערכת המשפחתית היסודות הללו הנם חיוניים. הן ההתבוננות על הכוונה והן ערך השותפות.
לא פעם מגיעים אלי זוגות כשהקושי העיקרי הוא התחושה שחלוקת הנטל אינה שוויונית .
אחד מבני הזוג מרגיש מקופח מפני שהשני עושה פחות מהמצופה.
יש תחושה שהמערכת הזוגית היא זירת התגוששות שכל צד מודד את הצד השני.
ישנם זוגות שמתמודדים עם סוג אחר של קושי.
בן הזוג אמר אמירה מתוך כעס, כעת מתדיינים האם הוא אמר את הדברים או לא, בשני המקרים יש תחושה ששני בני הזוג נמצאים משני צידי מתרס.
הפרשה שלנו מלמדת נקודת מבט חשובה ביותר: במערכת הזוגית ישנה שותפות שאינה נמדדת באופן שוויוני .
השותפות היא לא כשכולם עושים אותו דבר או משקיעים את אותו המאמץ, ישנם זמנים שנדרש מצד מסוים יותר מאשר הצד האחר. השאלה היא, האם יש שותפות במגמה? האם ישנה הערכה למאמץ שהשני משקיע? האם מביעים את ההערכה הזו?
כך נמדדת שותפות, הכוונה היא העיקר. השותפות תתבטא בכך שכל אחד מבני הזוג ירצה לתת ככל יכולתו ולא ימדוד את הנתינה שלו לאור מה שהשני עושה.
ישנן פעמים שאחד מבני הזוג מחליק בלשונו או אפילו במעשיו, אך בירור כוונותיו יגלה כי יש כוונה טובה, רצון טוב .אם בני הזוג יקשיבו רק לנאמר ולא לכוונה מאחורי המילים, תחושת השותפות תתרופף. אך אם בני הזוג יצליחו להתעלות ולהקשיב גם לכוונה שמסתתרת לעיתים מאחרי המילים, הם יצליחו לתקן גם את המופע של מה נאמר.
זהו המבחן האם השותפות נפגמה.
אני חושב שיש צורך שכל זוג ישים לב האם הזוגיות שלהם מתבססת על עימות או על שותפות.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com
