במבט ראשון פרשת כי תצא מלאה מצוות השייכות לדרך בה יש לנהל חיים עצמאיים בארץ ישראל.
קשה למצוא מכנה משותף בין מכלול המצוות המופיעות בפרשה.
התבוננות בכמה דוגמאות הביאה אותי לידי רעיון שבו יש מכנה משותף שתוכנו מתאים לחודש אלול.
המצוות הראשונות שמופיעות בפרשה עוסקות במגוון נושאים כגון: אשת יפת תואר, דין בן בכור לאדם בעל שתי נשים האחת שנואה והאחת אהובה, דין בן שורר ומורה, דין אדם הנענש בתליה ודין השבת אבידה.
לעניות דעתי בכל המקרים הללו התורה מצווה את האדם לנהוג הפוך מהנטייה הטבעית שלו.
הנטייה הטבעית של האדם קשורה לאגו שלו – "אני כאן".
התורה מצווה את האדם שלא ינהג כך, שלא יחשוב שהוא "בעל הבית" - שכן יש בעל הבית לעולם. במקרה של אשת יפת תואר - אותה אישה הנלקחת בשבי במלחמה, הנטייה הטבעית היא לראות אותה "כרכוש" - כביטוי לעוצמתו של הכובש. אך התורה "מפתיעה" ומצווה את האדם לנהוג באותה האישה במידת החמלה. ומאפשרת לה לבכות את אביה ואימא במשך חודש ימים ורק אחר כך מותר לקחתה לאישה. האדם מצווה לנהוג כאדם בכך שהוא בוחר לכבוש את נטייתו הטבעית.
האדם צריך לראות את הזולת, את כאבו. במקרה של הבכור בן האישה השנואה אל מול בן אישה אהובה, הנטייה הטבעית היא להעדיף את בן האישה האהובה. אך גם כאן התורה מצווה את האדם "כבוש את נטייתך הטבעית ונהג כאדם, התנהג אל בנך כבנך בלא קשר לאמו", אם הוא בכור מגיע לו יחס של בכור. במקרה של בן שורר ומורה - הנטייה הטבעית היא "על כל פשעים תכסה האהבה". באה התורה ומצווה את האדם כבוש את נטייתך הטבעית. קח אחריות על בנך גם במקרה הכואב של בן שורר ומורה.
המקרה המובהק לכבישת הנטייה הטבעית המוליכה את האדם, היא מצוות השבת אבידה. הנטייה הטבעית של האדם במקרה ומצא חפץ היא לנכס אותו לעצמו, מתוך תחושת בעלות ואדנות, הרי הוא מצא.
באה התורה ומצווה "השב תשיבם" ..."והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו", חכה ושמור על האבדה עד שתמצא את בעלי האבדה.
היסוד הוא "לא תוכל להתעלם".
גלה רגישות, צא מעצמך מתחושה שאתה האדם בעל העולם. גלה את הזולת את המציאות שמסביבך. הנטייה הטבעית היא להגדיל את האגו. באה התורה ומצווה אותנו מצוות שכל עניינם הוא לפתח בנו את הרגישות והענווה למה שמחוצה לנו. האדם לא בעל העולם, לא הכל סובב סביבו.
הרעיון הזה מאוד שייך לעולם הזוגי. הנטייה הטבעית בזוגיות היא שכל בן זוג ימצא בבן זוגו את הסיפוק לציפיות שלו. אך התורה מחנכת את האדם תתגבר על הנטייה הטבעית. הזוגיות לא באה לספק אותך, אלא אתכם.
איך? "לא תוכל להתעלם", גלו רגישות האחד ל"אבידות" של בן הזוג. זו הסיבה העמוקה לכך שהתחתנתם. המערכת הזוגית אינה מגרש להגדלת האגו האחד בפני השני.
בילדותי היה שיר מפורסם שבאחד משורותיו הופיע המשפט הבא, בתרגום חופשי, "כל מה שאתה יכול לעשות אני יכולה לעשות טוב יותר".
התורה לא רואה את הזוגיות כתחרות. אלא רואה בה כראיה כוללת, איך האדם יכול להיות עדין יותר, רגיש יותר, עניו יותר, אנושי יותר.
אני מציע לכל אחד להתבונן בזוגיות שלו ולראות במה הוא נדרש ל"מתוח שריר". לראות את "אבידת" הזולת לא ממקום של חולשה אלא ממקום של "לא תוכל להתעלם".
לדוגמא, אם אחד מבני הזוג יותר מאופק ואינו מרבה בחלוקת מחמאות, כיוון שבעיניו זה מיותר ורכרוכי, אך לבן זוגו זה חשוב מאוד, זה מקנה בטחון שהוא נוהג כראוי.
"לא תוכל להתעלם" במקרה הזה זו תשומת הלב לשני היא לצאת מנטייתך הטבעית, לתת בחפץ לב מחמאה לבן הזוג.
כך על זה הדרך.
יהי רצון שנזכה להתגבר ולהרבות בהתבוננות ולתת את הלב כפשוטו.
שבת שלום.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com
