מבט זוגי - פרשת כי תבוא, התשע"ו

פרשת כי תבוא פותחת בהבאת ביכורים ומסיימת במעמד הברכות והקללות לכשיגיעו בני ישראל  להר עיבל והר גריזים.
נראה לי שיש נושא העובר כחוט השני בכל הפרשיות הללו.
בפרשת הביכורים ישנו פסוק מעניין: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך".
מהו "בכל הטוב?"
האם תמיד היבולים מניבים את אותה התנובה כפי שהחקלאי רוצה?
הרי אנו שומעים לא אחת על קרה או חמסין פתאומיים שפוגעים ביבולים?! במקרים אלו לעיתים לא נשאר לחקלאי רווח בכדי לכסות על ההוצאות שלו.
מדוע לאחר שהחקלאי הביא את הביכורים התורה אומרת שתמיד "ושמחת בכל הטוב "? מהו אותו טוב אולטימטיבי זה?
כשחשבתי על השאלה הזו, נזכרתי  במראה שראיתי לא מזמן. בעודי נכנס לביתו של חברי דבר מה צד את עיני – דלת הבית ודלת המקרר היו עמוסות מגנטים ותמונות מגנטים.
כשהתבוננתי במגנטים שמתי לב שאלה כל מיני תמונות מאירועי הקיץ של המשפחה עם כתוביות ומשפטים קצרים. אופי התמונות והכיתובים לא דמה כלל למגנטים קנויים עם משפטי אמון או ברכה.
שאלתי את בעל הבית לפשר העניין: "החלטנו יחד כל בני הבית לשמר את כל האירועים והחוויות הטובות שהיו לנו בכדי שנזכור אותם" ענה לי בעל הבית.
באותו ביקור נזכרתי כשקראתי את הפרשה.
אנשים חושבים ששמחה זו מציאות עובדתית, כלומר ישנם דברים משמחים לעומת דברים שאינם משמחים. באה התורה ומלמדת אותנו שהמציאות תלויה בעיני המתבונן.
לאחר שאדם לוקח את ראשית פרי האדמה ועולה לבית המקדש ועומד לפני ה' הוא יוצא עם מבט שהכל, הן הטובה והן מה שחשב אותו לרעה שניהם השגחת ה' לטובה - לכן "ושמחת בכל הטוב".
הרעיון העמוק, שהטוב תלוי בבחירה - באופן בו מתבוננים על המציאות חורז את הפרשה.
המשכה של הפרשה בפסוק: "את ה' האמרת היום להיות לך לאלוקים... וה' האמירך היום להיות לו לעם.." - שוב עם ישראל בוחרים בה'. כך גם הציווי שהעם בעברו את הירדן יכתוב את התורה על האבנים שעליהם יעבור. שוב, לבחור ולהטמיע את התורה דרך הרגלים.
וקטע העוסק בברכות ,ה' מברך את עם ישראל "יפתח את אוצרו הטוב" - כשעם ישראל יעבדו מתוך "ושמחת לפני ה'".
גם בפרשת הקללות יסוד הבחירה לראות את השמחה מופיעה, התורה נותנת טעם לקללות "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" - השמחה לא מותנית רק במציאות חיצונית.
אלא היא תוצאה של הבחירה במה להתמקד ומה לראות ואת מה להחשיב.
אני חושב שזו ההכנה ראויה לימים הנוראים, אי אפשר לבוא לראש השנה בלי הבחירה לראות את הטוב. החיים של כל אחד ואחד מאיתנו מלאים ב"גם וגם". ישנם דברים יפים וטובים אך ישנם גם דברים קשים.
ככל שאדם בוחר להיות טרוד ועסוק רק במה שקשה, בלא טוב, הוא מחליש את היכולת לשנות את המציאות.
למה הדבר דומה? להורים המלבישים את הילד שלהם לכבוד שבת בבגדים יפים ולקראת שבת נותנים לו ממתק, כמובן שהילד נהנה מהממתק ומתלכלך תוך כדי אכילתו. ההורים בתגובה מייד כועסים עליו ומטיחים בו אשמה איך הצליח כבר ללכלך את הבגד.
אם לרגע נחשוב, הרי רוב הבגדים נקיים והרי הילד שמח, מדוע לכעוס?  אם נבחר להתבונן בראיה מאוזנת ונתמקד בעיקר וביפה אז גם הלכלוך של הבגד מקבל את ההקשר המתאים.
האווירה של שבת לא חייבת להתקלקל בגלל קצת לכלוך על הבגד.
הבחירה במה להתמקד נתונה לאדם וממילא נותנת כוח להתמודד עם קשיים.
העיקרון הזה וודאי שייך לקשר הזוגי, המשפחתי והאישי. בכל זוג מצפה האחד מחברו  ציפיות גבוהות, כלומר שבן הזוג יהיה "הכי הכי".
דווקא כשהציפיות כה גבוהות ישנן פעמים שהמציאות לא תואמת את גובה הציפיות. וכשזה קורה ישנה אכזבה גדולה והמציאות לובשת פנים שחורות.
כאן נכנס הסיפור של החבר עם המגנטים על המקרר ועל דלת הכניסה.
מומלץ לכל זוג לנצור את הרגעים, הזמנים היפים לשים אותם מול העיניים לבחור לראות את היפה והטוב בזוגיות בכלל ובבן הזוג בפרט.
רק אז מקבלים את הכוחות להתמודד עם מה שצריך שינוי ותיקון.
בהצלחה ושבת שלום.
הדס

אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com 

השאירו פרטים בטופס ואחזור אליכם בהקדם!