הפרשה שלנו היא אחת הפרשות, אם לא הפרשה עם הדרמה הגדולה ביותר שעם ישראל חווה. פרשה זו מהווה מעין טיפול זוגי וייעוץ זוגי בקריאה מעמיקה.
הקדוש ברוך מזמין את עם ישראל לקבל תורה ולהיות לעם סגולה, עם ישראל משיב "כל אשר דבר נקב"ה נעשה".
מיד לאחר מכן ה' מצווה את בני ישראל להתכונן למעמד הר סיני.
ההכנות למעמד הר סיני הובילו את העם להתקדש, לכבס בגדיהם ולהישמר מלעלות ולנגוע בהר.
אך בזה לא תמו ההכנות, עוד הכנה אחת כללה איסור "היו נכונים לשלשת ימים אל תיגשו אל אישה".
מה מאפיין את כל ההכנות? - הימנעות.
הימנעות מלנגוע בדבר שעלול להסיח את דעתם של עם ישראל מהמעמד הקדוש, החובה להיות נקיים, הימנעות מלגשת להר וציפייה.
לאחר המוכנות של בני ישראל לקבל תורה, נשאלת השאלה: מדוע הם צריכים להימנע? מדוע לא לתת לבני ישראל מיד את התורה?
אלא, שיש מתנה גדולה בציפייה ובגעגועים.
געגועים ל"דבר" נותנים למתגעגע להבין כמה ה"דבר" חשוב, כמה באמת זקוקים לו.
על מנת להתכונן למעמד הר סיני וקבלת התורה עם ישראל עובר תהליך של ציפייה וגעגועים, שלשה ימים של ציפייה.
אך לא רק ציפייה וגעגועים נדרשו לעם ישראל, אלא גם הצורך לוותר על מה שמאוד חשוב בשביל משהו אחר שיותר חשוב.
הצורך לבחור בין לבין...
הצורך לבחור בין הקרבה לה' ולהיות לו לעם סגולה ובין הקרבה לאשה.
ככל שהקונפליקט קשה הוא מעצים.
כך ההכנה של עם ישראל היה בזה שלא קיבלו את מה שרצו מיד, אלא כתהליך של הימנעות וציפייה שאמנם קשים אך מעצימים.
כמו אצל עם ישראל כך גם לאדם הפרטי, קרבה היא תולדה של תהליך, התהליך מלווה בציפייה ובהימנעות.
ככל שהאדם נמנע ממה שחשוב לו בשביל משהו אחר, הקונפליקט מברר את הגודל של הדבר הבא.
הציפייה של האדם מגדילה את החיבור לדבר המצופה.
קרבה בין בני זוג היא היציאה ממעגל הפרטי האגואיסטי לכוון הזולת.
כדי לצאת לכיוון השני נדרש תהליך של ציפייה, תהליך של בחירה בין הרצון האישי לבין המשותף בין השניים.
אני ממליץ לכל זוג ולכל אחד להתבונן איפה בחיים יש לו ציפייה?
למה מצפים? מה כל אחד מוכן להקריב עבור ציפיותיו?
שאלות אלו מעצימים את הקבלה של הקרבה לזולת.
בהצלחה.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com
