בפרשה שלנו מתואר השידוך והחתונה הראשונה בעם ישראל.
בסופה של החתונה מופיע הפסוק "ותהי לו לאישה ויאהבה".
מרתק לעקוב אחר התהליך של השידוך, השדכן והחתונה בכדי לראות מהו ה"תבלין" לאותה האהבה.
ישנו ביטוי החוזר על עצמו הן בדברי השדכן, אליעזר עבד אברהם לקדוש ברוך הוא, הן בדברו לרבקה והן ביחסו אל לבן - הביטוי הוא חסד.
אברהם איש החסד מצווה את עבדו למצוא אישה לבנו, מהי התכונה והמידה שמחפש אליעזר עבד אברהם שתתאים ליצחק בנו? – חסד: "ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני". מהו חסד?
חסד היא אחת ממידותיו של הקדוש ברוך הוא ובה הוא בורא את עולמו "עולם חסד יבנה".
חכמינו מלמדים שמגילת רות כל כולה חסד, מה יש בדמות המיוחדת של רות שממנה אפשר להבין מהו "חסד".
רות עושה לאורך כל המגילה חסד היא לא חייבת לעשות את מה שהיא עושה.
רות פועלת לפנים משורת הדין, היא לא פועלת ממקום של הכרח או ממקום של חובה, לא מצד חובה מוסרית ולא מצד כל חובה אחרת, אלא פועלת רק ממקום של רצון חופשי לברוא טוב.
רות מלווה את נעמי "עמך עמי ואלוקיך אלוקי" - רק מרצון להיטיב.
רות ניגשת לבועז ומבקשת שיגאל אותה ויקים שם המת (בעלה הראשון) רק מחסד היא לא חייבת לעשות את זה, לא משורת הדין.
חסד - הוא ביטוי לטוב, לנקי הבא מרצון חופשי, לא כי חייבים, לא כי זהו הדין הצודק.
כל פעולותיו של אברהם באים מחסד - האישה המתאימה ליצחק היא זו המלאה בחסד.
"והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הוכחת לעבדך ליצחק..."
להשקות הלך במדבר זוהי שורת הדין, אך להשקות את הגמלים זהו כבר חסד.
בהמשך הפרשה מסופר על כך, שרבקה אותה נערה צעירה משקה את הגמלים עד שכלו לשתות, והרי גמלים שותים הרבה - אהבת יצחק באה מהחסד של רבקה.
הרעיון הזה מגיע אלי כשאני יושב על יד מיטת אבי בבית החולים כשהוא במצב קשה מאוד.
ברגעים כאלו אדם חושב מחשבות על החיים ומשמעותם .
בעולם שבו רובנו נמצאים מידת הדין שלטת. השאלה המרחפת באוויר היא: מי צודק? או מה חייבים לעשות?
המצב הזה נמצא גם במערכות זוגיות ומשפחתיות.
הפרשה שלנו מחדשת שהאהבה בין בני זוג לא באה ממי שצודק, אלא ממי שמוכן לעשות חסד.
ממי שמוכן לעשות טוב בגלל הטוב ולא בגלל רווח צדדי או הכרח, אלא רק בגלל החסד.
"עולם חסד יבנה"
יהי רצון שנתמלא במחשבות איך להרבות בחסד, אדם לחברו ואיש לאשתו ,רק בגלל הטוב ולא כי מוכרחים, אלא כי רוצים.
אסיים בסיפור קצר ואופטימי דרכו ניתן ללמוד, טוב מהו
מסופר על אחד החסידים של המגיד ממזטריש שתהה בינו לבים עצמו על הנאמר בתלמוד על כך שאדם חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, אך כיצד הדבר אפשרי, וכי אפשר שאדם יודה על דבר רע שפקד אותו כעל דבר טוב?!
הלך החסיד אל רבו, אך זה אמר "לך אל רבי זושא הוא כבר יסביר לך".
הלך האיש וחיפש את ביתו של רבי זושא, וכשלבסוף מצא אותו הוא נוכח לבית מט ליפול בית רעוע, ישן ומוזנח. העוני שרר בכל מקום וכשרבי זושא פתח את דלת ביתו, החסיד נתקל באדם לבוש בגדים קרועים, כחוש שנראה כאילו לא אכל מזה זמן רב אך פניו בהקו מרוב אושר. כששמע רבי זושא לשם מה רבו הפנה את החסיד איליו לא הבין ואמר "הרי מעולם לא חוויתי דבר רע וכיצד אוכל להודות על הרעה אם זו לא פקדה אותי, כל ימי אני שמח ומאושר אפילו בדבר "הקטן" ביותר – בחיים".
שבת שלום
הדס
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com
