בפרשה שלנו עם ישראל מתקרב לכניסה לארץ ישראל. בפרשה מתוארות מלחמות הכיבוש של עבר הירדן המזרחי.
אך עם ההתקרבות לארץ ישנה התרחקות עקב נפילות רוחניות ומנהיגותיות: הכאת הסלע, מות אהרון ועוד.
העניין הפותח את הפרשה הוא פרשת פרה אדומה ובה דרכי ההיטהרות מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה.
בסופה של הפרשה מתואר כיבוש ממלכת עוג וסיחון והמעקף שנאלץ עם ישראל לבצע על פני ממלכת אדום כיוון שלא נתנו לבני ישראל לעבור בגבולם.
אני חושב שלא בכדי הפרשה מסודרת בצורה זו, ישנו מסר עמוק שהתורה רוצה למסור לא רק לדור באי הארץ, אלא אף לנו.
טומאה היא תוצאה של מפגש עם חידלון - מוות. כאשר נפגשים עם החידלון ישנה תחושה שהדבר שהיה כל כך ממשי, איננו. גופו של אדם, חיותו והחיוניות נעלמים. לנו זה נדמה כאילו ברגע שהממשות החומרית איננה, המציאות בטלה.
זהו הרעיון הבסיסי של טומאה, כדי להיטהר מטומאה לוקחים פרה אדומה, עץ ארז ואזוב, שורפים את כולם יחד ומהאפר בערבוב עם מים חיים, האדם נטהר.
מהי המשמעות?
אדם העומד מול פרה ועץ ארז מתרשם מהעוצמה מהגודל.
אדם העומד מול אזוב ותולעת חושב שכל עניינם הוא קוטנם.
באה התורה ומצווה אותנו לשרוף. לקחת את האפר, התמצית של כל המרכיבים, בכדי לרומם אותנו להבנה שעיקר עניינם של מרכיבי מי הפרה האדומה הוא ההתרשמות מהתמצית - מהמהות ולא ממופע חיצוני כזה או אחר.
החיים, החיוניות היא לא מופע חיצוני, אלא הקשר עם ה', לא גודל הרושם של החומר הוא המשנה בהקשר למושג טהרה. אלא ההבנה שהקשר התמציתי לה' זהו מקור הטהרה.
בסוף הפרשה אנחנו נפגשים עם ממלכות שהם האנטי תזה לעם ישראל.
עם ישראל מבקש להיכנס לארץ ישראל ולעבור בגבולם של אדום וסיחון ואף מוכן לשלם עבור המים שישתו, אך חוסר הכבוד והחוסר בהכנסת אורחים הם קבלת הפנים לה עם ישראל זוכה. בספר דברים, משה רבנו יחזור על מפגש זה ויזכיר לנו כמה חמור לא לנהוג בחסד ועד כמה חשוב להשפיע טוב במיוחד כאשר המשפיע לא מפסיד כלום.
עולם חסד יבנה.
שני היסודות הללו צריכים להוות נר תמיד ההולך ומדריך את האומה בכללה ואת האדם הפרטי, להתבונן במהות ולא בטפל - באגו ובמה שיוצר רושם של אשליה - "כוחי ועוצם ידי".
על האדם ועל האומה להיות מלאי ענווה ביחס לנפלאות ה' ומאידך להיות בעלי חסד - מכניסי אורחים במובן העמוק של המילה.
גם ברמה הזוגית אנו יוצאים למסע, בדרך יש מפגשים עם כל מיני ממלכות הנראות מאוד מסוכנות: ממלכת ה"אגו", ממלכת ה"מי צודק", ממלכת ה"לא לכבודי" ו"לא מתאים לי".
המלחמה עם הממלכות הללו קשה ביותר, כי נדמה לא פעם שיש להם טענה חזקה. התורה מלמדת שבכדי להיטהר מוכרחים לקחת את הפרה ועץ הארז ולשרוף אותם להישאר רק עם האפר - התמצית.
כייעוץ זוגי מומלץ לקחת את האגו ולשרוף אותו, להישאר רק עם התכלית לשם מה חשוב לי להיות עם בן הזוג שלי.
להתבונן שכל הטענות על ה"כבוד", ה"אגו" כשרואים את התכלית מתגמדים.
הכנסת האורחים מלמדת אותנו לראות את הזולת כמי שאנו רוצים שתמיד יוכל לבוא ולהרגיש אצלנו בבית.
להיות פתוחים אל השני, לא להיות בעלי אינטרס המחפשים רווח מכל מהלך, אלא לעשות חסד "נקי".
כמים לפנים, כן לב האדם לאדם.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com