לעולם פרשת דברים תקדים את תשעה באב, כמו כן, חכמינו רואים קשר בין התוכן של הפרשה ובין מגילת איכה.
הקשר המבוטא בפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" לבין תחילת מגילת איכה - "איכה ישבה בדד...".
הקשר אינו רק בביטוי "איכה" אלא בהקשר הרחב יותר - הבדידות.
בבריאת האדם הקדוש ברוך הוא אומר "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו", הזוגיות מתמצה בכך שהאדם אינו בודד.
זוגיות היא החיבור של שתי נשמות, חברות אמתית ולעומת זאת בדידות היא החיסרון של אותה חברות, של אותו החיבור - להיות בודד זה לא להיות לבד.
בדידות זוהי תלישות, האדם חש שאין מי שמבין את המצב בו הוא נמצא.
בפרקי אבות מופיעה המשנה "... יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זכות."
כאשר האדם קונה חבר הוא אינו בודד, האדם מתמלא בביטחון, זה נכון לגבי כל אדם וזהו צורך קיומי עבור המערכת הזוגית. אחד מהמרכיבים המרכזיים לביטחון הזוגי הוא חברות עמוקה, ההפך מהבדידות.
איך נקנית החברות הזו?
החברות ודאי נקנית על ידי חוויות טובות משותפות, היא נקנית על ידי אמון משותף הנבנה עם הזמן, אך הדבר המשמעותי ביותר הבונה את החברות הוא מטרה ערכית משותפת, יעד זוגי משותף. ככל שבני זוג חולקים מטרה חשובה יחד מתוך אמונה האחד בשני החברות גדלה הם כבר אינם בודדים אלא זוג.
גם אם הם אינם נמצאים האחד עם השני פזית, הם אינם בודדים.
אם חס ושלום הזוג כבר אינו מאמין ביעד משותף ובערכים משותפים, אז למעשה הם פוסעים במשעולים נפרדים, הם עלולים אפילו להיות באותו הבית ולחוש כזרים האחד כלפי הזולת.
לאחר שנים של שגרה ורגילות החיים רכיב החברות עלול להיסדק ובני זוג עלולים למצוא את עצמם מאוד בודדים.
בתחילת הפרשה משה רבינו מתאר זמן בו הוא חש "לבדי".
כבר אין תחושה שהעם איתו במסע, התיקון למצב הוא "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם" - פיזור סמכויות.
לא רק משה רבינו נשא את מסע העם על שכמו בלבד, אלא נשא אותו יחד עם ראשי העם.
הנביא ירמיהו מבטא מצב קשה של בדידות בעת החורבן, האומה בודדה, כל אחד חש שהוא לבד - בלא חבר אין סולידריות ועלולה להתפתח חס ושלום שנאה.
התיקון הוא: לקנות חבר, לדון לכף זכות.
לבנות מכנה משותף מספיק עמוק היכול להכיל את האומה שלא תהיה בודדה.
זוהי גם המשימה של כל זוג להתבונן לפחות פעם בשנה בחברות, לראות מה יכול לחזק את "היחד" אל מול הבדידות. לדון האחד את השני מתוך עין טובה לכף זכות.
אחת התמונות החזקות המופיעות בספר במדבר המלמדות איך עושים זאת היא התמונה שבה מרים אחות משה קבלה צרעת. מחנה שלם מתעכב ומחכה למרים עד שתחזור למחנה.
אפשר לתאר מה עובר על העם בציפייה הזו, בגעגוע הזה במשך השבוע בו מרים אינה נמצאת.
הגעגוע מחד מבליט את תחושת הבדידות אך מחזקת את תודעת היחד.
האדם אינו מתגעגע לדבר אלא אם כן הוא קשור אליו באופן מהותי ועמוק.
גם ברמה הזוגית יש מתנה ברגעי הגעגוע שיש בין בני זוג.
הרגעים הללו מבררים, אל מה בעצם אנו מתגעגעים.
אני מציע לכל זוג בימים אלו להתבונן על רכיב החברות ביניהם, מה יכול להעצים אותו? מהם הערכים המרוממים את הזוגיות מעבר למבט אנוכי וכיצד יש להתקדם אל עבר מבט של חברות.
מתי בני זוג מתגעגעים זה לזו ומה יוצר את הגעגוע?
בהצלחה.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com