מבט זוגי - פרשת בהר, התשע"ו

כשעברתי על פרשת השבוע נזכרתי בזוג שפנה אליי לייעוץ זוגי לפני זמן מה, הזוג החליט לצאת לחופשה זוגית לאחר תקופה לא קלה ביניהם שכללה מתחים ומריבות.
הציפיה המשותפת הייתה שחופשה כזאת תוציא אותם לדרך זוגית ומשפחתית חדשה, אך ככל שהציפיות היו גבוהות כך האכזבה הייתה כואבת ועוצמתית.
בני הזוג הגיעו אליי כשהם כואבים, מאוכזבים, כועסים ומלאי מרירות, הם תיארו חופשה שהחלה בציפייה גדולה, אך על כל שעל היו להם חילוקי דעות.
הבעל חלם על קצת שקט בצימר, לנוח ואילו האישה רצתה להספיק לטייל ו"לבלוע את העולם".
זו דוגמא קטנה לחילוקי הדעות.
המסקנה שלהם הייתה חד משמעית - אם אי אפשר ליהנות האחד מחברת השני בחופשה, אז איך אפשר לצפות לחיות שגרה בטוב ובנעימים.
נזכרתי בזוג מתוך פסוק בפרשה: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר".
הפרשנים שואלים: מה הקשר בין הנושאים בפרשה ל"הר סיני"?
רש"י מביא את דברי חכמינו "אלא מה (מצוות) שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקים בסיני, אף כל המצוות נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן בסיני..."
אפשר היה לחשוב שהקדוש ברוך הוא נותן תורה מלאה בעקרונות בהר סיני, ועם שאר הפרטים.... "נזרום".
באים חכמינו ומבארים: הקדוש ברוך הוא נותן את הכללים – העקרונות וגם את הפרטים מאותו מקור ומאותו גובה רוחני.
יש ביניהם תיאום מלא.
הפסוק הזה מזכיר לי את הזוג הנ"ל, מפני שהרבה פעמים יש ברמה הזוגית ומשפחתית ציפייה, אם יש התאמה ברמת העיקרון הפרטים כבר יזרמו.
זה לא נכון, החיים בנויים מהפרטים לא פחות מהעקרונות הכללים.
יש צורך מאוד גדול להיות מכוונים ברמת הכלל וברמת הפרטים.
הרעיון הזה מופיע גם בפרטי מצוות השמיטה ואף במצוות ספירת העומר.
ישנם כשלש מצוות המצריכות ספירה.
שנות השמיטה, ימי העומר הנספרים מפסח ועד שבועות והימים אותם סופרת האישה עד שתטבול והזוג יהא מותר ביחסי אישות.
בכל הספירות הללו הספירה יוצרת לא רק מסגרת זמן אלא ציפייה למשהו גדול לאחר שמגיעים לסוף הספירה.
בשמיטה ויובל לאחר ששת השנים יש שנת שבתון.
בסוף ספירת ימי העומר יש את חג השבועות חג מתן תורה והקרבת העומר.
בסוף ספירת ימי ה"נקיים" מגיעים לאחוד של הבעל והאישה.
כל ספירה יוצרת ציפיות מאוד מוגדרות ובעלות עוצמה גדולה.
דווקא כאן אפשר "ליפול", כגודל הציפייה עומק האכזבה או להתעלות למקום אחר דרגה אחרת.
מהו הסוד בכדי לנצל את הציפייה למקום של רוממות.
בשפה העממית אנו רגילים להשתמש הרבה בביטוי "לזרום".
לרוב המשמעות היא, לא להיות במקום מכוון מדי, לקחת את החיים כמות שהם בלי ציפיות ובלי אכזבות.
אך בזרימה נשארים מקובעים כל אחד במקומו, אין דבר המאלץ אותי להיפתח לאחר, לשונה.
לעומת זאת כאשר ישנם ציפיות והם שונות בין בני אדם ה"עימות" ביניהם יוצר הכרח או להיפתח לשונה ולמצוא דרך חדשה - מאחדת או לבחור להישאר במקום.
בכל מקרה לעימות אי אפשר להישאר אדיש.
לדוגמא, בסיפור אודות הזוג ישנם שתי תפיסות עולם ביחס לחופשה זוגית.
לכל תפיסה יש מקום, רק מתוך מפגש מעמת בין הציפיות השונות אפשר להיפתח לעולמות הנמצאים מאחורי הציפיות הללו.
המושג חופש אצל האישה זהו מפגש עם המיוחד השונה הלא שגרתי ואילו לבעל, הרצון לנוח מייצג תפיסה אחרת גם לגיטימית ומשמעותית.
הדבר הגדול ביותר שהדור שלנו זקוק לו זהו מפגש בין העולמות, לא השארות כל אחד בריבוע הקטן שלו. המפגש מתאפשר רק כשמוכנים לשבת ולתאם בין הציפיות השונות, תאום ושיתוף ברמת העיקרון – כלל וברמת הפרטים.
אסור לפחד להיפגש בנקודות המחלוקת. אלו ההזדמנויות לפגוש במה השני שונה ממני ומיוחד.
הצעתי לזוג המדובר, להבא, שבו יחד לפני החופשה, שתפו האחד את השני לא רק בציפייה כללית לחופש אלא ברצונות ובחלומות של כל אחד ביחס לחופשה.
אני מציע לעבוד ברמה הזוגית על המכוונות הזו.
שימו לב האם אתם כזוג מעדכנים ציפיות אפילו ברמת הפרטים?
איפה זוג מוצא את עצמו מצפה שהשני יחשוב כמוהו כמובן מאיליו ומתאכזב.
איך אפשר להגביר את רמת השיתוף ולא ליפול למקום האכזבה והפלגנות.
בהצלחה

אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com 

השאירו פרטים בטופס ואחזור אליכם בהקדם!