פרשות תזריע מצורע עוסקות בשני נושאים שיש בהם מהמרתק ומהמסתורי גם יחד.
הנושא הראשון הוא ספירת הימים שלאחר לידתה של אישה, בכדי שתוכל להקריב קרבנות עולה וחטאת לאחר לידתה.
אחת הבעיות שהופכות יותר ויותר שכיחות היא תופעת הדיכאון שלאחר לידה.
הרפואה המודרנית אינה יודעת בבירור מדוע נשים מסוימות יחלו ואחרות לא, יש לכך הרבה גורמים אפשריים.
אך גורם אחד שמשפיע ביותר הוא הצפה רגשית וקושי בעיקול הפנמת משמעות הלידה.
לעניות דעתי הפרשה שלנו מתייחסת לעניין זה ביתר שאת.
הנושא השני הוא סוגיית הנגעים: נגעי צרעת, צרעת האדם, צרעת הבית, צרעת הכלים וצרעת הבגד.
כל אחד מהנושאים הוא מסתורי ולא מובן, לא מובן מדוע יש להביא קרבנות חטאת ועולה לאחר לידה.
חכמינו נדרשו להסביר, במה חטאה אישה בכך שילדה ובכלל מדוע חשוב לספור דווקא מספר ימים מסוים.
מה משנה איכות הקרבן? או מספר ימים כזה או אחר.
לגבי סוגיית נגעים הכל מופלא בעיניי.
הנגעים אינם מחלה כמו כל מחלה רפואית שהרי ההתרפאות נחשבת להיטהרות, היא נעשית על ידי כהן ולא על ידי רופא (עסקנו בזה בהרחבה בשנה שעברה). לא בכדי פרשות אלו תמיד נקראות בימי ספירת העומר, ימי תיקון המידות.
הזכרנו בעבר את אמירתו של האדמו"ר האחרון של חסידות חב"ד – "ללכת עם הזמן". כלומר, הפרשות קשורות מהותית למועד בו הן נקראות, פרשות אלו טומנות בחובן הדרכה לתיקון המידות.
לידה היא אירוע מהותי ומשמעותי המשנה את המציאות מן הקצה אל הקצה, הלידה משנה לא רק את מציאות החיים של האישה, אלא גם את מציאות החיים הזוגיים והמשפחתיים - החיים משנים את פניהם.
אם לפני הלידה החיים היו של זוג, אז כעת הם הפכו למשפחה. אם לפני הלידה מקומו של כל אחד היה ברור וידוע, הרי שכרגע מקומו של כל אחד במארג המשפחתי משתנה.
השינוי תלוי ברך הנולד, כביכול השליטה יוצאת מידי האמא ועוברת לתינוק.
מכלול החוויה לא פשוטה. העניין נהיה מורכב עוד יותר כאשר מייד לאחר הלידה אין זמן להפנים את השינוי כי התינוק חייב טיפול והתייחסות.
התורה מכוונת את האישה לספור מספר ימים ללידה ובסוף הספירה להקריב קרבן עולה וקרבן חטאת. הספירה יוצרת נקודת ייחוס של האישה לאירוע שעברה.
דרך ספירתה של האישה הבעל מפנים גם כן את משמעות השינוי. הזוג יכול להפנים את גודל הנס שהתרחש - מזוג הם הפכו להורים. שינוי המיקום המשפחתי יכול כעת להיתפס כהתעלות ולא רק כשינוי מגביל. הפנמה זו מאפשרת הכלה והודיה גדולה לה' על השליחות החדשה. מאידך הקרבת קרבן חטאת - על מחשבות קטנות והיסח הדעת שהיו לולי תהליך הפנמה זה.
הנושא השני המופיע בפרשה הוא "פרשת הנגעים", בספר "שפת אמת" לאדמו"ר מגור הרב יהודא אריה ליב מגור, הוא מאיר הארה מאוד מעניינת – "נגע בהיפוך אותיות הוא ענג", איך הופכים נגע לעונג?
התבוננות בעניין הנגעים מבליטה את מקומו המרכזי של הכהן. הכהן לא רק מחליט מתי האדם "התרפא" מהנגע, הוא גם זה שמחליט מתי האדם נגוע.
מדוע הכהן צריך להיות "האדם הרע"? הרי כל עניינו הוא להביא שלום וטוב - אהרון אוהב שלום ורודף שלום?
מסביר בעל ה"שפת אמת", שלפעמים דווקא העובדה שאדם מודע לכך שהוא "נפל" מאפשרת לו להתחיל מסע חזרה וקימה לבריאות ולתשובה מידותית. לכן גם ההחלטה של הכהן באם אדם נגוע, גם היא טובה.
שתי רעיונות אלו יכולים ללוות זוג בכלל החיים הזוגיים, בכל מצב קיים צורך בזמן עיכול והפנמה .
לכל יום הכרח שיהיה לילה בו יש לעכל ולהתבונן על היום הקודם.
אני מציע לכל זוג מפעם לפעם לעצור ולהתבונן, לנסות לעכל ולחשוב "מה היה לנו?"
במידה וזוג הגיע למצב של נגע בחייו הזוגיים, התבוננות זו מאפשרת להכיל, להפנים, לחוות ולהודות על עצם החיים. להבין על מה צריך להביא קרבן עולה ולמה צריך להביא קרבן חטאת. לא לעצור רק כשיש משבר. התבוננות זו מאפשרת מסע של שינוי והתעלות, כך יוכל כל זוג להפוך נגע לעונג.
זוג המרחף מעל החיים, מפספס אותם ועלול ליפול להצפה ומתח המביאים ל"דיכאון אחר לידה".
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com