אנחנו נמצאים בשלשת השבועות שמתחילים בתאריך י"ז בתמוז ועד ט' - תשעה באב.
שבועות בהם נהוג לעסוק בהתבוננות. כאשר בלב כולנו תפילה שבסופם של שלושת השבועות, עוד השנה ממש יבנה המקדש.
נהוג בחסידות חב"ד לראות את פרשות השבוע כמאירות את הזמן בלוח השנה, לצעוד עם הזמן.
יש בפרשות מטות מסעי שני נושאים שמאירים את הימים בהם אנו נמצאים ומאירים גם את מערכת היחסים במשפחה ובזוגיות.
הנושא הפותח את פרשת מטות הוא נושא הנדרים, הערנו בשנים קודמות על חשיבות האמון בין בני אדם. אדם המתחייב לעשות משהו , נודר – מתחייב לקיים את דברו. לעומת זרת במאמר זה אתמקד בעניין ייחודי אחר מרתק להפליא.
התורה מאירה שעל אף ההכרח לקים את דיבורו של אדם "לא יחל דברו", יש פעמים שאדם יכול להפר את נדרו מעיקרו. כלומר, אדם קיבל על עצמו איזו שהיא קבלה, יש פעמים שהוא יוכל להפר את הקבלה שקיבל על עצמו כאילו אף פעם לא נדר.
ההלכה קובעת על פי פרשתנו, אם מסתבר שאדם לא אמד נכון את המציאות או קיבל על עצמו דבר שמסתבר שלא יוכל לקיים בית דין עוקרים את נדרו מעיקרו.
לדוגמא, אדם קיבל על עצמו לתת סכום ענק לצדקה, מתוך הנחה שיש לו הכנסות מסוימות, לאחר זמן, באופן מפתיע ולא צפוי האדם ירד מנכסיו וכעת הוא אינו יכול לעמוד בנדרו. בית הדין יכולים להפר את נדרו בכך ששואלים אותו האם בעת קבלת הנדר על עצמו, חשב שמציאות כזו תיתכן.
אם האדם לא העלה על דעתו שהמציאות תתגלגל כפי שהתגלגלה ושהוא ירד מנכסיו אזי הנדר בשעתו לא היה מושלם ולכן לא תקף.
מהו הרעיון העומד ביסוד ההלכה?
נבין כי כוונת האדם מאוד משמעותית, לא רק מה האדם אמר או עשה חשוב, אלא אף כוונותיו. אי אפשר לראות את מעשי האדם במנותק מההקשר של הכוונה שלו.
שלשת השבועות מיז' בתמוז ועד תשעה באב הם ימים בהם אנו מצווים לא רק לשפר את מעשינו, אלא אף את הכוונות שלנו.
מה עומד מאחורי המעשים?
הנושא הפותח את פרשת מסעי אלא הם רשימת המסעות של בני ישראל במדבר עד לכניסה לארץ ישראל.
כדרכו, רש"י גדול פרשני הפשט מנסה להבין את ההקשר. רש"י מביא את דברי חכמינו במדרש: משל לאב הלוקח את בנו שחלה לאחר שנתרפא לסיור סביב כל המקומות בהם שהו בעת החולי.
המשל הזה הוא עמוק מאוד, המשל הוא על מסע של אב ובנו, במסע המגמה היא להגיע ליעד ולכאורה הדרך חסרת משמעות.
עם זאת בא המשל להאיר, שגם הדרך במסע חשובה ומשמעותית.
כל תחנה במסע חופנת בחובה מבט של חסד והתמודדות, רק מבט כזה נותן כח להמשך המסע.
שתי רעיונות אלו הם רעיונות עמוקים לא רק במישור הלאומי אלא אף למישור הזוגי. הרבה פעמים בני זוג מודדים האחד את השני, עד כמה הם עומדים ביעדים שהוצבו - מבט פרקטי מאוד.
כאן באה התורה ומאירה את חשיבות הכוונה - גם הכוונה חשובה לא פחות. היכולת לראות מבט רחב, הקשר רחב יותר - חשוב לא פחות.
הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה. בני זוג צריכים להעריך את כוונותיו של הזולת, להעריך את המאמץ גם כאשר היעדים לא התממשו.
הערכה לכוונות ולמאמץ מספקת הרבה כח לזוגיות, ומספקת כלים להמשך מסע הזוגיות.
הרעיון השני לא פחות חשוב.
כאשר עולים במעלה או נמצאים באמצע מסע, עצירה והתבוננות בתחנות שכבר עברנו מוסיפים כוח.
מסע הזוגיות הוא מסע של חיים.
יש חשיבות לעצור ולהתבונן מה השגנו ומה עוד יש להשיג בכדי לקבל כוחות להמשך. אין מציאות שבה לא הושג דבר מה. גם הישג שלילי הוא הישג, הוא מצמיח תובנות חדשות. זוגיות בריאה יודעת לצמוח מתובנות כאלו.
לוואי וימים אלו יהיו ימים של בנית החורבות.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com