בפרשת השבוע, פרשת שמיני מתוארת חנוכת המשכן. בשיא מעמד חנוכת המשכן נדב ואביהו בני אהרון, היורשים של אהרון, מקריבים אש זרה ונענשים בעונש החמור במוות.
מציאות זו היא מציאות מזעזעת הן בתוצאות שלה והן בעצם ההתרחשות שלה.
נתאר לעצמינו בשיא מעמד השראת השכינה, מעמד קדוש ונשגב מתרחשת טרגדיה כה גדולה.
איך אפשר להבין או לפחות לקחת לקח ומוסר מהתרחשות?
הקב"ה מנחם את אהרון ואמר לו ב"קרובי אקדש", למה מתכוון ה'?
אם נדב ואביהוא כה קרובים מדוע אי אפשר לצרף מחשבה טובה למעשה ולראות בהקרבה שלהם את המחשבה את הכוונה שלהם הרי הם קרובים?!
לעניות דעתי התורה מלמדת אותנו עקרון יסודי הן בעבודת ה' אך לא פחות מכך עקרון יסודי בכל קשר משמעותי.
מהי "אש זרה"? אש זרה היא אש הבאה רק מכיוון אחד, היא אינה מכוונת ומדויקת דיה. כדי שהאש תהיה נכונה היא צריכה להיות מתואמת עם ה'.
אי אפשר להקריב את "מה שנראה לי מתאים" כי אז במקום להתקרב אל ה' האדם מתקרב אל עצמו ואל דעתו. כדי לדעת מהי האש המתאימה האדם צריך להיות קשוב לבקשה האלוקית.
כך גם בהתקרבות בין בני אדם, בחיי המשפחה ובחיי הזוגיות בפרט. כשרוצים להתקרב למישהו לא מספיקה הכוונה הטובה.
אלא יש צורך בהקשבה לרצון השני, האחר. איך ובאיזה אופן הוא מעונין בהתקרבות.
אחרת זו התקרבות של אש זרה של האגו.
בכדי להתקרב למישהו צריך מחד המון אהבה וענווה כדי להיפתח לזולת ולצרכיו לבקשותיו ולרצונו.
אפשר לנצל שבת זו בהתבוננות לתוך עצמינו עד כמה אנו פתוחים לזולת עד כמה אנו משתיתים את הקשר על הקשבה עדינה או על השמעה צורמת של האגו שלנו.
שבת שלום
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com 