מבט זוגי ליום הכיפורים, התשע"ז

במעגל השנה היהודי יום הכיפורים הוא יום יוצא דופן ומיוחד. בכל חג ישנה עבודה ומעשה חיובי דרכו אנו חוגגים ומגלים את האור המיוחד של החג.
ביום כיפור האופן בו מתגלה האור המיוחד הוא במניעה מחמשת סוגי פעולות.
הימנעות ממאכל ומשקה, הימנעות מרחיצה, הימנעות מנעילת סנדלי עור ומחיי אישות. נשאלת השאלה: במה ההימנעות מגלה את האור המיוחד של יום הכיפורים ומהו האור הזה?
ודאי שאין כוונתה של התורה להעציב את האדם בכך שהיא מצווה את האדם להימנע מדבר מסויים.
הרי האדם צריך לעבוד את ה' בשמחה.
לעניות דעתי כוונת התורה היא לעזור לאדם להיפגש עם המימד הרוחני שבו.
יום הכיפורים הוא יום כפרה וסליחה, מה משמעות מושגים אלו?
כשאדם מכפר הוא מכסה על משהו, לדוגמא כאשר נוח מצפה בכופר את ה"תיבה" הוא מכסה את התיבה מפני המים העלולים להיכנס לתיבה - כופר הוא כיסוי.
מה יום הכיפורים מכסה?
יום הכיפורים מכסה עלינו כך שלא נראה את העבירות.
היכולת לחטוא, "לפספס" באה מהמקום בו האדם ברגע של היסח הדעת שכח מי הוא ולאן פניו מועדות.
אם נזכר לרגע בסיפור הילדים הידוע "פינוקיו": פינוקיו נופל ברשתם של שמשון ויובב רק לאחר ששכח את המשימה שהטיל עליו אבא ג'פטו, ללכת לבית הספר לדוגמא.
ההימנעות מכל מה שקשור לעולם החומרי אמורה לעזור לאדם לא לשכוח את הצד הרוחני שבו, היא אמורה לעזור לו לכסות על אותם צדדים שגורמים להיסח הדעת.
אך יש עוד מימד באור המיוחד של יום הכיפורים, יום הכיפורים מכפר רק אם האדם לא רק זכר שהוא אדם עם בחינה רוחנית אלא אם הוא נתן לצד הזה מקום. כלומר, אדם ששכח ופגם בעצמו ונהג כחמור הנטוע בעולם של חומר ואגו.
אחד שפגע בחברו, פגע כביכול בקשר שלו עם הקב"ה צריך לתקן את הפגיעה.
כלפי הקב"ה זה פשוט כפי שמופיע בפסוק "שובו אלי ואשובה אליכם". אך כלפי החבר זו משימה קשה.
מופיע במשנה החותמת את מסכת יומא "אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו עד שירצה את חברו". מה הכוונה לרצות אדם? עד שיהיה רצוי בעיני, בעיניו.
כלומר, לבקש סליחה כאקט נימוסי זה מאוד יפה אך זו לא המשמעות של לרצות אדם. לרוב לאחר שמבקשים סליחה ועדיין כל המשקעים קיימים משתדלים כמה שפחות להתקרב למי שביקשו ממנו סליחה.
אז איך מרצים חבר?
לרצות חבר זה להבין עד כמה כואב לו,אך לא מפני שהוא בהכרח צודק או אתה צודק אלא כי רוצים לרצות אותו, להזדהות איתו, עם כאבו ולהיות שוב קרוב אליו.
זו מלאכה קשה ביותר, מלאכה הדורשת התגברות על אגו ופניות לזולת.
מלאכה זו קשה לסתם אדם אך היא קשה שבעתיים ברמה הזוגית, אך ניתן ללמוד ממנה טיפול זוגי מהו.
בין בני זוג יש לפעמים מאבק כוחות של מי צודק, מאבק כזה תמיד גובה את מחיר הפגיעה.
כשבאים לתקן יש שטועים וחושבים שהתיקון הוא או בלבקש סליחה או בלהיות צודק.
אך התיקון העמוק הוא בלרצות את חברו, לא בלהיות צודק אלא בלהיות קרוב לחוש עד כמה "כיפופי הידיים" הכאיבו גם אם היו בצדק.
יש פעמים ששני בני זוג צודקים ובכל זאת מכאיבים זה לזה. יש צורך לרצות אחד את השני ולהפסיק לחשוב עד כמה כל אחד צודק ולהתחיל לחשוב האם לשני המצב כואב. עד כמה בן זוג מוכן לראות את חברו סובל.
זוהי המתנה של יום הכיפורים: להתעלות מעל מלחמות קטנות ולהרוויח חבר לחיים.
אני מציע לקראת יום כיפור שכל בן זוג יחפש במה הוא יכול לרצות - לראות ולהזדהות עם כאב של בן הזוג שלו ובזה אנחנו נכנסים לכפרת יום הכיפורים.
גמר חתימה טובה



אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com 

השאירו פרטים בטופס ואחזור אליכם בהקדם!