בתחילת הפרשה משה רבינו מצטווה למנות את בני ישראל. אך התורה מצווה את משה לא לספור את בני ישראל אלא לשאת "ראש" כלומר היכולת למנות את ישראל היא רק לאחר שמנשאים אותם, הם אינם סתם פרטים אלא הם מנושאים ומים. מונים אותם בכדי לרומם את ערכם.
רעיון זה בא לידי ביטוי גם באופן המנין. מונים רק מחציות השקל. אף אחד לא עומד כשלעצמו אלא בהתייחס לכלל השלם לעוד מחצית ולעוד מחצית.
השלם בעם ישראל - כשכל אחד מבין עד כמה הוא חסר את חברו מישראל.
החיסרון הוא היתרון, הוא ההשלמה.
"אין דבר שלם מלב שבור..." כדברי ר' מנחם מקאצק.
כדי להפנים רעיון עמוק זה צריך לצאת ממבט אגוצנטרי למבט רחב.
לראות את הזולת ואת היחס אליו.
רעיון זה קשור מהותית ליחסים זוגיים.
אפשר לראות את הזוגיות כשדה התעמתות - מי יותר ממי.
אך המגמה היא לשאת את ראש בן הזוג.
איך? בזה שאני מבין שאני חצי, אני שייך.
השלימות היא בכך שכל אחד חסר את חברו וביחד שייכים לשלמות שהיא יותר מאשר סכום החצאים.
נתבונן בחיים הזוגיים - במה אני מנשא את בן/בת הזוג שלי?
במה אני חצי ?
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com