מבט זוגי ומשפחתי לפרשת וישלח תשפ"ב
פרשת השבוע היא אחת הפרשיות המרתקות והמרגשות ביותר שבספר בראשית. זו הפרשה שבה מתהפך היחס של עשיו מעמדת שונא לעמדת אוהב.
מה אפשר ללמוד מהמהפך? מה ניתן ללמוד מפרשה מופלאה זו לחיים שלנו?
אנחנו נמצאים בעולם מאד מהיר. הציפיות שלנו שההכרעות בחיים יהיו ברורות וחד משמעיות. צודק הוא צודק וחזק הוא חזק. אין כמעט מקום לתהליכים וליצירת שינוי.
יתרה מכך, אחת המשימות הקשות בין בני אדם בכלל ובין בני זוג בפרט היא מלאכת ההתפייסות. המקסימום שאנשים מוכנים הוא לבקש סליחה ולמרות זאת, נשארים מאד רחוקים ממי שביקשו מהם סליחה. זו תנועה לא חכמה ולא צודקת.
בפרשה שלנו אנו נחשפים לדרך ההתמודדות הבריאה עם האתגרים שהעלינו.
כאשר אנו מתבוננים בכל ההכנות שעושה יעקב אנו נחשפים לתהליך שיעקב עובר בכדי לפייס את עשיו ולשנות את מהלך ההיסטוריה.
חכמינו מעירים שיעקב התכונן לפגישה עם עשיו בכמה מישורים: במישור התפילה, במישור המתנות ובמישור המלחמה. ניתן להבחין במישור נוסף, מישור ראשוני ויסודי מאוד. יעקב אבינו התכונן לתהליך. התורה מתארת תהליך שראשיתו היא בעצם שליחת המלאכים לעשיו ואחריתו בתשובת עשיו "ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך". עשיו משלים עם יעקב ומעבר לכך, אף מציע ללוות אותו ולשמור עליו. תהליך הוא מצרך נדיר בעולמנו המהיר והמיידי, אנחנו מצפים לתוצאות מיידיות. לפעמים שינויי עומק דורשים תהליך והתפתחות.
אך נחזור לראשית, יעקב מכין דורון - מתנה לעשיו בכדי להפיג את מחשבותיו הרעות על יעקב. המתנות הללו הן לא רק "מתנות" לעשיו אלא שתפקידן הנוסף הוא לשנות את היחס של יעקב לעשיו. כל מתנה עוברת על פני יעקב בדרך לעשיו בכדי לשנות גם אצל יעקב את היחס שהתקבע אצלו כלפי עשיו. במבט ראשוני המלחמה היא כנגד עשיו כמוצא אחרון, אך כוונה נוספת מסתתרת, הכוונה למלחמה במובן של בירור האמת של יעקב ביחס אל עצמו, כלומר עצם ביאתו של עשיו מבהירה ליעקב שיש אצלו משהו משמעותי שעשיו רוצה. תברר לעצמך מהו אותה האמת שהוא כה רוצה. הראיה שכך הם פני הדברים באה לידי ביטוי בפגישה ביניהם, כשיעקב אומר לעשיו כי "חנני אלוקים וכי יש לי כל" - אין פה שביב של התנצלות.
ובסוף התפילה שהיא ההכרה בענווה גדולה, שלא הכל תלוי ביעקב. יעקב מבין שבלי ההשגחה העליונה הוא לא יצליח לשנות את מהלך הדברים. הדבר דומה גם ביחס לקשר הזוגי. כאשר ישנו רצון לפייס את הזולת חייבים לזכור שזהו תהליך שלא רק צד אחד חייב לעבור אלא גם הזולת ובני הזוג. כלומר, פיוס הוא אינו ניצחון של שחמט על פני בן הזוג ואפילו לא ניצחון בנקודות, אלא שינוי יחס מהחל ועד כלה של בני הזוג. ראשית חייבים להביא דורון, לשנות את האווירה, את החשדנות והעוינות, הדורון יכול להיות כפשוטו – מתנה, ויכול להיות כל ביטוי של רצון טוב. אך חובה שדורון יהיה משהו מליבו של המפייס, אל ליבו של המפויס. זה לא ענין כמותי אלא איכותי. שנית חייבים לבוא מתוך עמדה של יציבות ולא עמדה של ריצוי. להתפייס זה לא לרצות את הזולת אלא לצאת למסע של שינוי. בני זוג רוצים שבן הזוג שלהם יהיה חזק ולא הפכפך. וכמובן כל מהלך זוגי מצריך תפילה והתחברות למשהו יותר גדול מעצמי. זוגיות היא לא תחרות אגו. מהלך התפייסות הוא מהלך מורכב שמצריך למידה ותרגול. בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com